מסלול

אין דרך טובה יותר להתחיל טיול בספטמבר מאשר מים, והרבה מהם. לאחר טיסה של כשעה וחצי, ולאחר נסיעה קצרה של כשעה, כבר נחמם את רגלינו ונקרר את ראשינו בהליכה בתוך קניון גוינוק, אשר שופע כמויות מים מרשימות לאורך כל השנה. בין מפלונים וקירות של עד מאה מטרים, נתחיל להכיר את האופי של הדרך הליקית. לאחר מכן נסע עוד כחצי שעה לאוב'ציק, הכפר ההררי בו נבלה את הלילה. זוהי ליקיה ההררית, שונה מזו שראינו אך לפני רגע. נצא במסלול הליכה ביער האורנים לעבר העיר העתיקה מנארה, או מרמרה (שיש) אליה כמעט ולא מגיעים מטיילים. העיר, בגובה 1350 מטרים, הייתה מהבודדות שניסו להאבק באלכסנדר הגדול בליקיה, ועדיין משמרת מבנה מקדש ובעיקר אבנים עצומות שקשה להבין כיצד הגיעו למקום. אחרי יום ארוך נאכל ונלך לישון במלון שלנו באובצ'יק.

היום השני בטיולנו יוקדש לאיזורים הגבוהים ביותר בדרך הליקית. לאחר נסיעה של כארבעים דקות, בעיקר במעלה ההר, נתחיל את ההעפלה שלנו למעבר ההרים צ'וקוריאלה שמחלק את הר האולימפוס בין צפון לדרום. כן, כן מעל עשרה הרים מכונים אולימפוס באיזור מזרח הים התיכון, בהם ההר הגבוה ביותר ביוון, הגבוה ביותר בקפריסין וגם הגבוה ביותר באיזור הזה של ליקיה (2366). אנחנו נתקרב לאט לאט לקו העצים, ויותר ויותר קרחות בחורש המצטצמם יאפשרו לנו לראות את פסגתו של ההר. אחרי ארוחת צהריים בשיא הגובה של היום (1800) נתחיל את דרכנו מטה בצידו הדרומי של הרכס לעבר הכפר בייצ'יק. זהו אחד האיזורים הגשומים בדרום טורקיה (1200 מ"מ), והעצים שנפגוש בדרכנו מטה, כמו ארז הלבנון, הם מינים שדורשים מנות קור רבות וכן מספיק משקעים. בביצ'יק נפרד מההרים ונסע כשעה למפרץ קראוז. לאחר ימי הליכה בהרים, אין כמו מסעדה טורקית לקול הגלים לאפשר לנשימה להשתחרר.

ביום השלישי לטילונו נטייל בכף גלידוניה, לשון היבשה בקצהו המזרחי של מפרץ אנטליה. הכף משקיפה לעבר "בש-אדלר", כלומר, "חמשת האיים", הפזורים בתוך הים הכחול ומעניקים לו גווני טורקיז. לאחר נסיעה של כרבע שעה נתחיל את מסלולנו בעלייה לכיוון המגדלור המפורסם של הכף, וממנו ננסה למצוא במשקפת את הדולפינים ואת כלבי הים הנזיריים הנדירים (יוליה!) שמצאו מקלט באיים, כמו גם ציפורים שכעת בתחילת נדידתן. המשך ההליכה מאופיינת במעברים בין יער אורנים לחורש מפותח, ובין מפרצונים מצוקיים וגבעות המשקיפות לאיים. נסיים את היום בהקפצה קצרה לכפר אדרסן. את הערב נבלה במסעדה שעל גדות ערוץ קטן הנשפך למפרץ, ונתפנק בדגים על האש וסלטים טורקיים.

לאחר ארוחת הבוקר ומתיחות נפתח בצעידה למפרץ אדרסן, ונלך ממש לחוף הים. זהו יום נינוח יותר, כלומר עם פחות עליות וירידות, שמטרתו גם להתמסר למי הים ולשקט של המפרצים הנסתרים. לאחר עליה לתצפית נרד לחוף סזאק, אליו ניתן להגיע רק ברגל או בסירה. אחרי הפסקת הצהריים נשוט מסזאק לכפר צ'ירלי על חופו הארוך, בו נבלה את הלילה. עלינו לנוח כי לאחר רדת החשיכה, ולפני ארוחת הערב, נטייל ב"אבן הבוערת" או בכינויו האחר, הר הכימרות. בהר פורצים גזים טבעיים מנקבים בסלע ובבואם במגע עם האוויר הם נדלקים. נלך לישון מאוחר אחרי תיבול חווית האוכל הטורקית בסיפורי הומרוס על הכימרה ואחרי מרשמלו מותך בגז טבעי.

לאחר הערב הארוך והימים האחרונים נקום מעט יותר מאוחר ונתחיל בנסיעה של כעשרים דקות לכפר אולופינר. הכפר ממוקם על אחת מנקודות השפיעה הגדולות ביותר של מעיינות הר האולימפוס שאת פסגתו נראה אולי מציצה בינות לעננים. נרד בין טרסות מודרניות ומרשימות לגידול דגי בריכות, ונמשיך במורד הנחל המנקז את כל המים הרבים הללו לים. ביציאה מהכפר נוכל לטעום פטל, לחזות ברקפות יווניות מקדימות ובעצי דולב מרשימים. נסיים את ההליכה בעלייה לכיוון הכביש היורד אל העיר האבודה אולימפוס, בה נסיים את טיולנו. בעיר, שנראית כאילו יצאה מסרט של אינדיאנה ג'ונס נעשה סיור עם מדריך מקומי ונסיים בארוחת ערב מוקדמת וחגיגית לסיום הטיול. מפה תישאר לנו נסיעה של כשעתיים חזרה לשדה התעופה.